fbpx

בר-אוריין

"הגישה המערכתית" ו"הגישה התוצאתית" - הילכו שתיים יחדיו?

סביבת עבודה הכוללת – דיגיטציה מתעצמת, שימוש גובר בסלולר, "ביג-דאטה", בינה מלאכותית, מכונה לומדת, אינטרנט של הדברים, רשתות חברתיות, השפעות מסחררות של 'מגה טרנדס', במקביל לזמינות מתרחבת של טכנולוגיות חדשניות, דוחפות את העוסקים בדאטה  לפיתוח פרקטיקה מקצועית מתקדמת וחדשנית המסוגלת לתת מענה לאתגרים המצטברים. 

כיוון פעולה יעיל ומעשי לנוכח אותם האתגרים יכול לנבוע מתוך השילוב בין ה-"גישה המערכתית" ו-"הגישה התוצאתית". במרכזה של הגישה התוצאתית טמון ממד חשיבתי המבוסס על רמת ההפשטה בהגדרת התוצאה (תוצאות קונקרטיות ומעשיות) כאשר התוצאה נחשבת לגורם דינמי ומניע לפעילות, המובילה להשגת התוצאה המיוחלת.

הגישה המערכתית מגלמת יסודות חשיבה המצביעים על יחסי הגומלין במערכת, ולאו דווקא באיתור סיבה ומסובב המוסברים באופן ליניארי, או מתן דגש רב יותר לתפיסת דפוסי שינויים מאשר לתפיסת קיפאון המצבים. יוצא מכך, שלמערכת כמכלול יש תכונות נפרדות מתכונות הפריטים, והיא יכולה להיות שווה יותר מהחלקים המרכיבים אותה. מתוך אותה הבנה ניתן לגבש מתודולוגיות התורמת לאפקטיביות של תהליכי עבודה מקצועיים באופן שקול ומותאם. 

עבודות המחקר של ד"ר ענת קלומל-צוייג סביב סוגיות בתחום המידענות והמודיעין העסקי תחרותי, סללו בפניה את הדרך לפיתוח: (1) מודל "ניהול מחקר במערכות מורכבות מסתגלות", המסייע בניהול צוותי מחקר ועבודה של מומחי מידע וידע ובפיתוח ארגון חכם או מרחב פעיל חכם (כמו, למשל, עיר חכמה). ו- (2) מודל "מידענות תוצאתית" המתווה מתודולוגיה לאפקטיביות תהליכית, החל משלב איסוף המידע ועד לשלב המחקר (אנליזה) וקבלת ההחלטות. במסגרת פעילותה הענפה של ד"ר ענת קלומל-צוייג בחוגי האקדמיה ובמרחב הארגוני, נוצרו הזדמנויות רבות לבחינת השילוב בין אותם שתי מודלים, וכפי שאכן הסתבר, היכולת להתבונן ולחקור דרכם הובילו לפתרונות יצירתיים ולתוצאות משמעותיות, אך בד בבד, חיזקו את התפישה שההיענות לאתגרים שעל הפרק מחייבים תהליכי למידה מתמשכים תוך רכישת מיומנויות וכלים אנושיים וטכנולוגיים כאחד.