שילוב של כלים טכנולוגיים, אסטרטגיה, מודיעין מתקדם ושיח מותאם למציאות המשתנה יקטין את הסיכון להפתעות צבאיות

הכותבת: ד"ר ענת קלומל-צוייג, יועצת אסטרטגית, מנכ"לית מכללת בר-אוריין. המאמר נכתב לקראת הרצאה בכנס מידע 2024 ובהמשך למחקר תיזה ההבדל בין הפתעה צבאית להפתעה דיפלומטית.

בהתאם להגדרה להפתעה של ד"ר ענת קלומל – "פער בין תפיסת המציאות למציאות עצמה", הפתרון להפתעות צבאיות צריך להתמקד בצמצום הפער הזה, כלומר, להפחית את הפער בין מה שהמנהיגים והכוחות תופסים כמציאות לבין המציאות בשטח.

בהתאם לכך, הנה פתרון להפתעות צבאיות בהתבסס על ההגדרה ועל הפתרון:

  1. חיזוק יכולות איסוף המידע והמודיעין: על מנת לצמצם את הפער בין תפיסת המציאות למציאות, יש להשקיע בשיפור יכולות איסוף מודיעין, תוך שילוב של טכנולוגיות מתקדמות כמו בינה מלאכותית, כלי ניתוח נתונים גדולים, ולוויינים. זה יאפשר להבין טוב יותר את כוונות האויב והמצב האמיתי בשטח.
  2. פיתוח כלים לניתוח תחזיות ודינמיקות משתנות: שימוש במודלים מתקדמים לניתוח תרחישים ותחזיות, כמו מודל ה-Complex Adaptive Systems של ד"ר קלומל, יכול לסייע להעריך ולהבין שינויים בלתי צפויים במציאות. על הכוחות הצבאיים להתמקד ביכולת לנבא את השתנות המציאות בהתבסס על נתונים דינמיים.
  3. שיפור הערכת הסיכונים: יש צורך בביצוע הערכות סיכונים תכופות ומעודכנות, כולל ניתוח של תרחישים לא צפויים. באמצעות הערכות אלו ניתן לזהות פערים בין תפיסת המציאות לבין התרחישים האפשריים במציאות עצמה, וכך להכין את הכוחות בהתאם.
  4. הבנת ההיסטוריה והפקת לקחים מהעבר: כפי שצוין בהמלצות הקודמות, היכולת ללמוד מהפתעות צבאיות בעבר (כמו פרל הארבור או יום כיפור) ולהימנע מחזרה על טעויות דומות היא קריטית. הבנת הכשלים הקודמים בתפיסת המציאות והיישום שלהם בהווה יכולים לסייע בצמצום הפערים.
  5. הגברת התרגול והאימונים בתנאים משתנים: יש לבנות אימונים ותרגולים שמבוססים על שינויי מציאות מהירים ולא צפויים, כך שהכוחות יוכלו להתמודד עם כל מציאות בשטח ולא רק עם תפיסת מציאות סטטית. הכנה מגוונת תצמצם את ההפתעה.
  6. יצירת תרבות צבאית שמעודדת ביקורת וחשיבה יצירתית: אחד הגורמים לפערים בין תפיסת המציאות למציאות עצמה הוא לעיתים ניהול היררכי נוקשה או "קיבעון מחשבתי". עידוד החשיבה הביקורתית בקרב קצינים וחיילים, שיתוף דעות מנוגדות ופתיחות לשינויים בזמן אמת יכולים לצמצם את הפערים הללו.
  7. שיתוף פעולה מודיעיני בין לאומי ואזורי: חיבור מקורות מודיעין מגוונים ושיתוף פעולה בין מדינות ובעלות ברית יכולים לצמצם את הסיכוי להפתעה, שכן מידע משותף ומגוון מאפשר להסתכל על תמונה רחבה ומדויקת יותר של המציאות.
  8. זיהוי והערכה של האיומים הלא צפויים: על הכוחות הצבאיים להיות מוכנים גם לאיומים אשר נתפסים כ"בלתי סבירים" כדי למנוע מצב שבו תפיסת המציאות מוגבלת לאיומים קונבנציונליים בלבד, כפי שקרה ב-9/11 ובמלחמת יום כיפור.
  9. אינטגרציה של טכנולוגיות מתקדמות במערכות התרעה מוקדמת: השקעה בטכנולוגיות מגוונות והתרעה מוקדמת, כמו רחפנים, חיישנים חכמים, ובינה מלאכותית, יכולים לסייע בזיהוי מהיר של שינויים בשטח והבנה של המציאות בזמן אמת.
  10. ביקורת שוטפת והערכות מצב מחדש: יש לבצע בדיקות תקופתיות של המודלים והתפיסות הנוכחיות של המציאות ולוודא שהתפיסה של הכוחות מתעדכנת בהתאם למידע חדש ולשינויים בזירה.

צמצום פערים אלו יביא להגנה טובה יותר מפני הפתעות צבאיות ויסייע בכינון קבלת החלטות מבוססת מידע, כזו שמונעת מהפער בין תפיסת המציאות למציאות להתרחב.

הפתרון לצמצום ההפתעות אסטרטגיות 

המודל של ד"ר ענת קלומל-צוייג מתמקד ביצירת שיח שמותאם למציאות המשתנה, במטרה לשמור על רלוונטיות הארגון ויכולתו להגיב בזמן אמת לשינויים המתרחשים. במודל זה, תקשורת והבנה הדדית נתפסות כמרכיבים קריטיים ליצירת תהליך ניהולי אפקטיבי, שמוביל להחלטות מושכלות ומדויקות.

תהליך ההמשגה

התהליך של ההמשגה מתחיל מהכרה בכך שהמציאות אינה סטטית אלא דינמית ומשתנה תמיד. זה דורש מנהלים ועובדים להיות ערניים ופעילים בחיפוש אחר מידע חדש ובהבנת המצב הרווח. חשוב מאוד להבין ששינויים יכולים להתרחש בצורה מהירה ולעיתים קרובות בלתי צפויים, ולכן יש צורך במערכת תקשורת פנימית יעילה שתאפשר זרימה שוטפת ופתוחה של מידע.

יצירת שיח

המרכיב השני במודל הוא יצירת שיח פתוח ובונה. שיח זה חייב לכלול לא רק את הנהלת הארגון אלא גם את העובדים בכל הרמות. דרך דיונים פתוחים ושקיפות מלאה, ניתן להביא לשולחן תובנות ורעיונות שונים שיכולים לסייע בהבנת המציאות המשתנה ובקבלת החלטות מושכלות. שיח כזה מאפשר גם לזהות במוקדם אזהרות ואיומים פוטנציאליים שעלולים להוביל להפתעות לא רצויות.

לדוגמה, ב 7 באוקטובר מפקדי אמ"ן לא הקשיבו לתצפיתניות שהתריעו על תרגילים. 

תגובה לשינויים

היכולת להגיב במהירות לשינויים היא מרכיב קריטי נוסף במודל. ארגונים צריכים לפתח אסטרטגיות גמישות שמאפשרות התאמה מהירה למציאות משתנה.