מינימיזציה של ההפתעות צבאיות ועסקיות בעידן המודרני

מאת: ד"ר ענת קלומל-צוייג, יועצת אסטרטגית, מנכ"לית מכללת בר-אוריין. המאמר נכתב לקראת הרצאה במסגרת כנס מידע 2024 מטעם חברת טלדן מערכות מידע.

הפתעה, כפי שמגדירה ד"ר ענת קלומל-צוייג, היא "הפער בין תפיסת המציאות והמציאות עצמה, ככל שהפער הוא גדול יותר, כך ההפתעה משמעותית יותר."

ההפתעה מתרחשת כאשר ישנה חוסר התאמה או חוסר תיאום בין ההבנה שלנו על אודות מצב מסוים לבין מה שהמצב הזה באמת הוא. ככל שהפער הזה גדול יותר, כלומר ככל שההבדל בין התפיסה למציאות גדול יותר, כך ההפתעה שנחוויה תהיה משמעותית יותר. לכן, לאורך כל ההיסטוריה יריבים השתמשו בהפתעות ככלי ליצירת יתרון על האויבים או מתחרים בדרכים לא צפויות המפתיעות את הגורם היריב. 

הסיפור המפורסם מהמיתולוגיה היוונית: סיפור סוס טרויה. סוס טרויה הוא אגדה מהמיתולוגיה היוונית שבה השתמשו היוונים בכדי להביא לנפילתה של עיר טרויה לאחר מצור שנמשך עשור. לפי האגדה, היוונים בנו סוס ענק מעץ והציגו אותו כמתנה לתושבי טרויה. מה שלא ידעו תושבי טרויה הוא שבתוך הסוס היו מסתתרים לוחמים יוונים. הטרויאנים שמחו על המתנה והכניסו את הסוס לתוך העיר. בלילה, כאשר תושבי טרויה ישנו, יצאו הלוחמים מתוך הסוס, פתחו את שערי העיר מבפנים ואפשרו לשאר הכוחות היווניים להיכנס ולכבוש את העיר.

הסיפור הזה משמש דוגמה קלאסית לטקטיקת "הפתעת סוס טרויה", שבה מסווגים כוחות תוקפניים כדי לגרום ליריב להאמין שהם מקבלים מתנה או תועלת מסוימת, כאשר למעשה הם מזמינים לתוך תחומיהם את האיום עצמו.

 

הפתעה, ברמה האישית, הארגונית או הלאומית, נובעת מפער בין המציאות לבין התפיסות או הערכות קיימות. זהו תהליך שבו מתברר שהנחות קודמות היו שגויות או שלא התחשבו בכל הגורמים הרלוונטיים. 

ישנם מספר גורמים מרכזיים שמובילים להפתעה:

1. חוסר מידע

אחת הסיבות העיקריות להפתעה היא חוסר מידע או בעיות באיכות המידע שברשות הגורמים המופתעים. זה יכול להיות בשל חוסר יכולת לאסוף מידע רלוונטי, טעויות בניתוח המידע, או בשל הסתמכות על מקורות מידע לקויים או מוטים.

2. הסתמכות על הנחות קדומות (קונספציה מוטעית)

לעיתים, גורמים מופתעים משום שהם מסתמכים על הנחות שהיו נכונות בעבר אך אינן רלוונטיות עוד, או שהם לא מבצעים הערכה מחודשת של המצב בהתאם לשינויים בנסיבות.

3. חוסר נכונות פסיכולוגי

לעיתים אנשים או גורמים פוליטיים ועסקיים נוטים להיות בטוחים בדרכם ובעמדתם עד כדי כך, שהם אינם מוכנים נפשית לקבל אפשרות של תסריטים חלופיים. זה גורם להם להתעלם מאזהרות או מנתונים שיכולים להעיד על התפתחות לא צפויה.

4. חדשנות ויצירתיות

במקרים רבים, הפתעות נובעות מחדשנות וממצאים יצירתיים שלא ניתן היה לחזות אותם מראש. זה יכול להיות בשל פריצת דרך טכנולוגית, שיטת עבודה חדשה, או כל גורם חדשני אחר שמשנה את מצב המשחק.

5. דינמיקה מהירה ומשתנה

בעולם מודרני עם דינמיקה גבוהה ומשתנה, קשה לשמור על עדכנות מלאה ולהבין את כל הגורמים המשפיעים על מצב מסוים. זה גורם לכך שגם מעקב צמוד אחרי התפתחויות לא תמיד מונע הפתעות.

הבנת הגורמים שמובילים להפתעה יכולה לעזור לגורמים להיערך טוב יותר ולפעמים אף למנוע אותם, או לפחות להפחית את ההשפעות השליליות שלהם. בעידן שבו המידע זמין יותר מתמיד אך גם השינויים מהירים יותר, יכולת להתמודד עם הפתעות וללמוד מהן היא מפתח להצלחה בכל תחום.

הפתעה צבאית או דיפלומטית או עסקית: השונה והדומה

הפתעה היא מצב שבו מתרחשת תופעה לא צפויה שמשנה את המציאות הקיימת או את התוכניות העתידיות של גורמים שונים. ככל שהפער בין תפיסת המציאות הוא גדול יותר, הרי שההפתעה תהיה משמעותית ובעלת השפעה גדולה יותר. 

היא יכולה להופיע במספר תחומים, כאשר כל אחד מהם מאפיין הפתעה באופן שונה:

  1. הפתעה צבאית – מתרחשת כאשר צד אחד בקונפליקט משיג יתרון משמעותי על ידי תכנון וביצוע פעולה צבאית שלא נחשפה מראש לצד השני. 
    • תקיפת פרל הרבור (1941) – יפן תקפה בהפתעה את בסיס חיל הים האמריקאי בהוואי, מה שהוביל לכניסת ארה"ב למלחמת העולם השנייה.
    • מלחמת יום הכיפורים (1973) – מצרים וסוריה תקפו בהפתעה את ישראל ביום קדוש זה, כשכוחותיהן חצו את תעלת סואץ ואת רמת הגולן.
    • פלישת גרמניה לבלגיה (1940) – במסגרת מבצע הסתערות המערב, גרמניה תקפה בהפתעה דרך בלגיה כדי לעקוף את הקווים הצרפתיים.
    • המבצע על אנטבה (1976) – ישראל ביצעה חילוץ בהפתעה של חטופים באוגנדה, במבצע מורכב שלא נחשף מראש לאנטבה והצליח במידה רבה.
  2. הפתעה דיפלומטית – מתרחשת כאשר מדינה או גורם פוליטי מבצע פעולה בינלאומית שאינה צפויה ומשפיעה על המערכות הדיפלומטיות.
    • ביקור ניקסון בסין (1972) – נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון ביקר בסין, מהלך שהפתיע את העולם והוביל לשינוי ביחסים הבינלאומיים.
    • הסכמי אוסלו (1993) – הפתעה דיפלומטית בה הושג הסכם ראשון בין ישראל לפלסטינים, שכלל הכרה הדדית.
    • התקרבות מצרים-ישראל (1977) – ביקורו של אנואר סאדאת בישראל, שהיה הנשיא המצרי הראשון שביקר במדינת ישראל.
    • הכרזת הנזילות של ניקסון (1971) – החלטתו של ניקסון להוריד את התמיכה בדולר האמריקאי עם זהב, דבר שהשפיע על כלכלות העולם והפתיע את שוקי הפיננסים.
  3. הפתעה עסקית – מתרחשת כאשר חברה משנה אסטרטגיה, משיקה מוצר חדש או עוברת רכישה/מיזוג שלא היה צפוי.
    • שיתוף פעולה בין גוגל למוטורולה (2011) – רכישת מוטורולה על ידי גוגל, שהפתיעה את ענף הטלקומוניקציה.
    • השקת ה-iPhone (2007) – אפל השיקה את ה-iPhone, ששינה את פני ענף הטלפונים הניידים.
    • רכישת WhatsApp על ידי פייסבוק (2014) – פייסבוק רכשה את WhatsApp תמורת 19 מיליארד דולר, צעד שהפתיע את ענף המסרים.
    • הפסקת ייצור ה-Note 7 של סמסונג (2016) – סמסונג הפסיקה את ייצור ה-Note 7 לאחר בעיות בטיחות חמורות שהובילו להתפרצויות של המכשירים.
    • הרכישה הפתאומית של LinkedIn על ידי מיקרוסופט הייתה הפתעה עסקית שהובילה לשינויים גדולים בתעשיית הרשתות החברתיות ושוק העבודה.

הבדל משמעותי בין הפתעות צבאיות לעסקיות הוא בתוצאות ובהשלכות שלהן.

 

הפתעות צבאיות נועדו לשבור את מורל האויב ולהשיג יתרון טקטי או אסטרטגי מהיר, לעיתים תוך גרימת נזק פיזי ואובדן חיים. לעומת זאת, הפתעות עסקיות נועדו להשיג יתרון תחרותי, לפתח שווקים חדשים, או לשנות אסטרטגיות עסקיות, והן כרוכות לעיתים בהשקעה גדולה של משאבים וחידושים טכנולוגיים.

בסיכום, ההפתעה היא כלי חזק שיכול לשנות מציאות במגוון תחומים – ממלחמה ועד פוליטיקה, מעסקים ועד טכנולוגיה. היכולת ליישם אותה בחכמה ובזהירות יכולה להביא לתוצאות מרשימות ולעיתים גם לשינויים היסטוריים.

כיצד ניתן להוביל למינימיזציה של ההפתעות צבאיות ועסקיות בעידן המודרני?

 

בעידן המודרני, שבו זמינות המידע גבוהה והיכולות הטכנולוגיות מתקדמות, ישנם כלים רבים שיכולים לעזור להפחית ולמנוע הפתעות בתחומים שונים כמו עסקים, צבא, בריאות, ועוד. כלים אלו כוללים בינה מלאכותית (AI), דשבורדים לניהול מידע וכלים של אנליזת נתונים. כיצד ניתן להשתמש בהם כדי להימנע מהפתעות?

1. בינה מלאכותית (AI)

בינה מלאכותית מאפשרת ניתוח גדול של נתונים בזמן קצר יחסית, מה שיכול לסייע לזהות דפוסים, טרנדים וחריגות שעלולים להוביל להפתעות:

  • חיזוי וזיהוי מוקדם: שימוש במודלים חזויים לניתוח נתונים היסטוריים ונתונים בזמן אמת כדי לחזות התפתחויות עתידיות.
  • התראות אוטומטיות: הגדרת מערכות לשליחת התראות אוטומטיות במקרה של זיהוי סיכונים או חריגות מהנורמה.

2. דשבורדים לניהול מידע

דשבורדים מספקים מבט כולל ומעודכן על נתונים קריטיים בזמן אמת, מה שמאפשר ניטור מתמיד וקבלת החלטות מושכלת:

  • מידע מרכזי: אגירת נתונים ממגוון מקורות לתוך ממשק משתמש חד-פנים שמספק תמונה ברורה ונגישה.
  • תגובה מהירה: יכולת לראות בזמן אמת מתי ואיפה מתרחשות שינויים או טרנדים חדשים, מה שמאפשר תגובה מהירה לאיומים אפשריים.

הפתרון: המשגה מחדש בהתאם למציאות המשתנה כדי לצמצם את הפער בין תפיסת המציאות למציאות עצמה

המודל שפיתחה ד"ר ענת קלומל-צוייג מתמקד ביצירת שיח שמתואם למציאות המשתנה, על מנת להבטיח שהארגון נשאר רלוונטי ומגיב בזמן אמת לשינויים המתרחשים. במסגרת המודל, התקשורת וההבנה ההדדית נתפסות כמרכיבים קריטיים ליצירת תהליך ניהולי אפקטיבי שמוביל להחלטות מושכלות ומדויקות.

תהליך ההמשגה

התהליך של ההמשגה מתחיל מהכרה בכך שהמציאות אינה סטטית אלא דינמית ומשתנה תמיד. זה דורש מנהלים ועובדים להיות ערניים ופעילים בחיפוש אחר מידע חדש ובהבנת המצב הרווח. על מנת לשפר את תהליך ההמשגה, חיוני להטמיע כלים ומערכות שמאפשרים זרימה חופשית ופתוחה של מידע בתוך הארגון.

יצירת שיח

המרכיב השני במודל הוא יצירת שיח פתוח ובונה. שיח זה חייב לכלול לא רק את הנהלת הארגון אלא גם את העובדים בכל הרמות. דרך דיונים פתוחים ושקיפות מלאה, ניתן להביא לשולחן תובנות ורעיונות שונים שיכולים לסייע בהבנת המציאות המשתנה ובקבלת החלטות מושכלות. שיח כזה מאפשר גם לזהות במוקדם אזהרות ואיומים פוטנציאליים שעלולים להוביל להפתעות לא רצויות.

תגובה לשינויים

היכולת להגיב במהירות לשינויים היא מרכיב קריטי נוסף במודל. ארגונים צריכים לפתח אסטרטגיות גמישות שמאפשרות התאמה מהירה למציאות משתנה. זה כולל שימוש במערכות ניהול פרויקטים גמישות, כלים טכנולוגיים שמתמקדים באוטומציה ובכוח העבודה האנושי, והכשרה מתמדת של עובדים לעבודה בסביבה שמתמידה להשתנות.

בסופו של דבר, המודל שפיתחה ד"ר קלומל-צוייג מציע גישה מקיפה לניהול חדשנות ושינויים בעידן המודרני, תוך שמירה על פוקוס חזק על תקשורת אפקטיבית והבנה עמוקה של הגורמים המשפיעים על הארגון.

צמצום ההפתעות הוא חלק מהתפקיד של יועצים אסטרטגיים. לרישום למסלול לימודים: