fbpx

בר-אוריין

מידע מקצועי - מאמרים נוספים

אי וודאות - מה שבטוח הוא ששום דבר לא בטוח

מאת: ד"ר ענת קלומל-צוייג
תאריך פרסום: 24.07.2022

כימות אי הוודאות בעשיית החלטות עסקיות ואישיות

מרבית ההחלטות שאנו מקבלים בחיי היומיום, הפרטיים והמקצועיים, נעשות במצבי אי וודאות ברמה כלשהי.
אי הוודאות נובעת מחסרונו או מאי זמינותו של כל המידע הנחוץ להחלטה ומכלל הגורמים המשפיעים שנדרש לשקלל לביסוס ההחלטה. תהליכים דוגמת השקעת כספים בשוק ההון או ניהול קמפיין בחירות, מאופיינים ברמת מורכבות גבוהה, ומכאן שההחלטות בעניינם נעשות ברמת וודאות נמוכה. אין מי שלא נקלע למצב של העדר מידע, או לחילופין, עודף מידע לצורך קבלת החלטה. מצב של חוסר מידע מצריך המשך המאמץ לאיתורו, בעוד שמצב של עודף מידע מציב אתגרים משל עצמם. בימינו אותו מצב של עודף מידע עד כדי הצפת מידע הוא עניין שבשגרה. השוק רווי במידע ועתיר מקורות מידע מגוונים, כך שמיצוי המידע הרלוונטי ומיקוד עיקרי הדברים לקבלת ההחלטה מיטבית מצריך ידע וניסיון.

במסגרת הפעילות השוטפת של מכלל בר-אוריין, שמעבר להיותו מרכז למידה, עוסק גם בפרויקטים מידעניים, מתקבלות לעיתים פניות, שהמידע לגביהן חלקי ודל. דוגמא לכך היא פנייה שנעשתה אל המכללה מצד ארגון כלשהו הטכנולוגיות הבטחוניות. הבירור אליו נדרשנו הצריך פתרונות יצירתיים ומקוריים לשם גילוי המידע הנכסף. לעומת זאת, ישנן פניות שמפגישות אותנו עם עומס מידע, ובמקרים אלו עיקר המאמץ שלנו הוא זיקוק המידע והתמקדות בשאלה המחקרית. דוגמא לכך היא פנייה שנעשתה אלינו מטעם גורם חינוכי ממלכתי שהתעניין בהערכת מודלים למטרות למידה. האתגר העיקרי במקרה הזה היה לסקור באופן שיטתי ויעיל ספקטרום רחב של מודלים, ובתוך כך, להצביע על אלו שהסתמנו כמוצלחים ביותר.

בין האובייקטיבי לסובייקטיבי במרחבי אי הוודאות

קבלת החלטה היא תהליך יומיומי, שכל אחד מאתנו מבצע אלפי פעמים ביום. לעתים קרובות ההחלטה היא מיידית, לא מודעת וכמעט אוטומטית, כמו ביצוע משימות שהן שיגרה. לעיתים קבלת החלטה היא דווקא תהליך ארוך ומייגע, מעורר התלבטויות רבות, היסוס ותסכול. נובע מכך, שאי הוודאות היא חלק בלתי נפרד מתחושות אובייקטיביות וסובייקטיביות כאחד. מצד אחד, ישנם אנשים שמקבלים החלטות רק על בסיס כמות מידע רבה ועל סמך עובדות אקדמיות מוכחות ומתוקפות. מצד שני, ישנם אנשים, שנרתעים מירידה לרזולוציות גבוהות ומסתפקים במנה מוגבלת למדיי של מקורות מידע כללים. אנשים אלו אף נוטים ללכת אחרי האינטואיציה ותחושות הבטן. בעולם הארגוני והעסקי מצטבר, תוך כדי תנועה, הרבה מאוד מידע ודאטה. היות שההחלטות כאן אמורות להיות הרבה יותר מנומקות ומשכנעות, מקובל לגזור אותן מתוך עיבוד הדאטה. ארגונים הנוטים להתנהל באותו האופן נקראים Data Driven, ארגונים המונעים מכוח המידע והדאטה. אחת מהשכבות הבולטות והיוקרתיות בתחום הטיפול בדאטה היא, לכל הדעות, שכבת הדאטה אנליסטים. מדובר באותם אנשי מקצוע המטפלים באנליזה של מידע ונתונים, ובתוך כך, עוסקים בהערכה איכותנית של מקורות מידע, ניתוח המידע והדאטה, וחשוב מכל, הנגשתו בצורה מפושטת וידידותית למקבלי ההחלטות. במילים אחרות אותם המקצוענים שואפים לכמת את אי הוודאות ולשקף אותה למקבלי ההחלטות בארגון.


דפוסי פעולה סביב תהליכי קבלת החלטות באי וודאות

אפשרו לעצמכם לבצע תרגיל קצר בדמיון מודרך ונסו להעריך תוך כדי התבוננות עצמית:
האם אתם מסתמכים על תחושות בטן או על עובדות?
כמה החלטות אתם צריכים לקבל במהלך יום עבודה?
כמה מידע נדרש לכם לכל החלטה והחלטה?
איך אתם מתמודדים עם חוסר מידע?
איך משפיעות עליכם תחושות אי ודאות?
איך אתם מגיבים לעומס מידע?

תחושות אי הוודאות, ועימן ההתלבטויות והספקות, גוברות כאשר חסר מידע או בהיותו מעורפל ובלתי ברור. אי הוודאות גוברת גם כאשר יש הרבה אפשרויות לשקילה. וכפי שהמציאות מכתיבה, אנשים נאלצים או נוטים להחליט גם על סמך הערכות הסתברותיות ביחס לתוצאות הצפויות מביצוע מהלכים מסוימים. בהתאם לאופי ולמבנה האישיותי, יש אנשים שמעדיפים להתייעץ עם גורמים חיצוניים בנוגע לכימות סבירות תוצאתית כלשהי וישנם הזאבים הבודדים שרוקחים הכול בעצמם. מה שאין ספק לגביו הוא, שהכול מסתכם בסופו של דבר בהערכות הסתברותיות ואף פעם לא ניתן לחזות ולהעריך מראש על בסיס וודאות מלאה.

מידע איכותני או מידע כמותי – מה מעדיפים מקבלי ההחלטות?
המונח "קבלת החלטות" מקפל בתוכו תהליכי בחירה באחת מכמה דרכי פעולה אפשריות. קבלת החלטות כרוכה בתהליכי שיפוט והערכה, מאחר שכדי להחליט על דרך פעולה כלשהי, לעיתים יש להעריך ולשקול תרחישים שונים, טווחי מחירים ושורות ארוכות של הסתברויות ומורכבויות נוספות. מחקרים רבים שנערכו בשנות ה – 90 מצביעים על כך, שמקבלי ההחלטות מעדיפים לקבל הערכות מספריות, משום שאלה מקנים תחושה יותר ממשית של דיוק. לעומת זאת, ספקי המידע מעדיפים לתת הערכות מילוליות, משום שהצגתן האיכותנית נתפסת פחות מחייבת וחד משמעית. נקודה מעניינת נוספת שעולה מקבוצת מחקרים נוספת באותן שנים, מלמדת על כך שההערכות קודמות העומדות לרשות מקבלי המידע המילולי משפיעות בצורה משמעותית על פירוש האירוע ועל ההחלטה הנדרשת. יוצא מכך, שהתמונה ההסתברותית בעוצמתה ובגודלה תלויה בידע קודם, ובהתאם לכך, מתגבשות ההחלטות השונות שעל מקבל המידע להכריע בעניינן. לא בכדי סוגיית אי הוודאות מעוררת התעניינות רבה בקרב אנשי מקצוע רבים, כמו, למשל, כלכלנים, אנשי מדעי המדינה, פילוסופים, סטטיסטיקנים, סוציולוגים, פסיכולוגים, וכמובן, מידענים ואנשי מודיעין עסקי תחרותי.


תפקידם של אנשי האנליזה המידענית בשיכוך הטיות רגשיות

קבלת החלטות מעוררות בנו תחושות ורגשות . אם החלטה מסוימת בתנאי אי וודאות עוררה בנו רגש, אותו הרגש עלול לגרום להימנעות עתידית מקבלת החלטה והתנהלות פאסיבית. יתרה מכך, דיכוי הרגש עלול להוביל לקבלת החלטות שגויות, מתוך ההנחה שהרגש נועד לסייע במצבי שיפוט והכרעה אינטואיטיביים.
זהו בדיוק המרחב שבו המידענים יכולים לתרום לפיזור ההשפעות הרגשיות, על ידי מילוי החוסרים וארגון העודפים באופן שיטתי ומפוקח. מכאן שאנשי האנליזה המידענית נדרשים להיות ערניים ומודעים למצבים הרגשיים של צרכני המידע, שהם בעצם מקבלי ההחלטות. על אנשי האנליזה להיות קשובים ביחס למהות ההחלטה ולרמת אי הוודאות בסביבתה. יתרה מזו, עליהם להשתדל לכמת את אי הוודאות באמצעות שקלול המרכיבים המשפיעים על ההחלטה, תוך התחשבות בכמות המידע הנתון ומאפייניו השונים. כך, למשל, להחלטה עסקית על כניסה לאזור גיאוגרפי חדש יש הסתברות להצלחה, אך באותה נשימה יתכן שהצעד יהיה כרוך במחירים בלתי נסבלים. בהתאם לכך, מידע חיוני אודות כניסה לשוק גיאוגרפי חזק יתמקד בעיקר באותם מחירים בלתי נסבלים, כגון, חסמים רגולטורים ועוצמה גבוהה של תחרות. יוצא שהמידע הנברר עבור מקבלי ההחלטות עשוי להשפיע דרמטית על מערכת ההחלטות שהם ילכו בעקבותיה, מכאן שיש לתת את הדעת הן לגבי פרטי המידע המסופק והן לגבי האופן שבו הוא מוצג בפני מקבלי ההחלטות על רקע אי הוודאות שבהכרח נוכחת בכל זמן ובכל מקום.
כשמגישים דו"ח מידעני למקבלי ההחלטות אין אנו יודעים מראש לאיזה מידע יתייחסו ולאיזה מידע מתוך הדו"ח תהיה השפעה מכרעת על קבלת ההחלטות. לעיתים יש גם לקוחות שמשלמים על המידע ולא קוראים את הדו"ח. אם המידע בדו"ח לא יהיה ברור, הרי שהלקוחות לא יושפעו ממנו ויהיה להם קשה לחבר אותו לשלב בו הם מצויים בתהליך קבלת החלטות ולצמצם את רמת אי הודאות.
החלטות בתנאי אי ודאות נהוג לחלק לשני סוגים: קבלת החלטות בתנאי סיכון כאשר אין ודאות בדבר תוצאותיה השונות, אך אפשר להעריך את הסבירויות שלהן, משמע מצויים במצב של עמימות גדולה וקבלת החלטות בתנאי אי-ודאות, הן החלטות שתוצאות מהלכיהן אינן ודאיות.
בנוסף, יש להתייחס לשני מאפיינים נוספים בקבלת החלטות בתנאי אי ודאות והם סיכוי או הסתברות שמאורע כלשהו יתקיים והמחיר של תוצאות ההחלטה.
השיטה לבירור סוג קבלת ההחלטות תעשה על ידי הכנת עץ החלטה עם המהלכים האפשריים ועץ החלטה עם התוצאות האפשריות לכל מהלך, כולל הסיכוי או ההסתברות לתוצאה כלשהי וגם המחיר.
ההחלטה שתתקבל תתבסס על שקלול של ההסתברויות והמחירים למהלכים. החלטה זו היא בתנאי אי ודאות כי היא בחירה בין מהלכים שאת תוצאותיהם איננו יכולים לחזות בוודאות מראש. לעיתים קיים מצב שלכל מהלך כמה תוצאות אפשריות ולכל תוצאה סיכויים ומחירים.

×