fbpx

בר-אוריין

מידע מקצועי - מאמרים נוספים

מדוע דרושים מידענים דווקא בימי משבר הקורונה?

משבר הקורונה משנה סדרי עולם. כעת כבר איננו יכולים להמשיך להניח שהדברים סביבנו מתנהלים בצורה יציבה. בכפר הגלובלי כבר אין משמעות למרחק בין מדינות ויבשות: מיליוני אנשים מצויים בתנועה מתמדת לצורכי עבודה, נופש, הגירה או עקב מצבי פליטּות, וסחורות, מוצרים וחומרי גלם מועברים ללא הרף בים, ביבשה ובאוויר. כך גם התפשט וירוס הקורונה בכל היבשות, וחולל רעידת אדמה בעולם העבודה, הפנאי, התרבות והקהילה, ובחייהם של בודדים ומשפחות.

כיצד מנהלים את המצב החדש?

במדעי המידע אנו ממסגרים מצב זה כ-VUCA ,ראשי תיבות של: Volatility ,תנודתיות, כאשר המציאות יכולה להשתנות בן-רגע; Uncertainty ,אי-ודאות, שמשמעותה קושי בהבנת המציאות ובצפייה לגבי העתיד; Complexity ,מורכבות של מרכיבי המערכת, הקשרים וההשפעות ביניהם; ו-Ambiguity ,עמימות המקשה להבחין בין המרכיבים, להחליט לאן רוצים להתקדם, ולקבוע איך לעשות זאת.
המידענים מסתייעים במתודולוגיות למידה וחקירה המבוססות על VUCA ,אשר מאפשרות לזהות ולתרגם עבורנו את המידע ואת הידע החיוניים. כך מתבסס תהליך קבלת החלטות על מידע עדכני, אמין, מדויק, ברור, בהיר ומהימן. אפילו בזמנים רגילים, השינויים מתחוללים ומסלימים בצורה מעריכית, וכך גם מתרחב היקף המידע הנוצר סביבם. פרטים, חברות, ארגונים ומדינות נזקקים למידע איכותי זה כדי לנהל את הסיכונים – להבין את ההווה, לקבל החלטות, ולתכנן את העתיד.

פייק ניוז או לא?

המידענים גם נעזרים בכלים ובמתודולוגיות המאפשרים להם לאמת מידע, ולסייע בהבחנה בין מידע אמין וראוי לבין זה המכונה "פייק", כלומר מזויף, כוזב. למשל, בזמן האחרון הופיעה בוואטסאפ ובפייסבוק הודעה האומרת: "וירוס הקורונה שונא את השמש", וכי ניתן למנוע הידבקות בעזרת שתיית "לגימות מים כל 15 דקות". גרסאות הפוסט יוחסו לחבר הנהלת בית החולים באוניברסיטת סטנפורד, לרופאים יפנים המטפלים במקרי 19-COVID( קורונה(, ולרופא מבית חולים לילדים בפילדלפיה. אולם, חקירת מקורות המידע העלתה כי אין עדות שלגימת מים עוצרת את הנגיף. הרופא מבית החולים לילדים, שלכאורה תמך בעצה, הוא נוירוכירורג ולא אפידמיולוג. שירותי בריאות של סטנפורד אישרו כי ההודעה לא יצאה מהם, וציינו שהיא "כוללת מידע לא מדויק".
המידענים אינם שומרים את סודות המקצוע לעצמם. לציבור הם מייעצים לנקוט כמה צעדים פשוטים על מנת לבדוק את אמינות המידע: לשאול ולברר האם המקור מּוכר ואמין; לבחון האם ניתן להצליב את המידע עם מקור נוסף, אמין ומוסמך; לברר האם זהו מקור משני או מקור לא ברור; ולבדוק אם התרגום היה רשלני או אוטומטי. אז נכון, לא תמיד נצליח לברר עד הסוף במה מדובר, אך בדרך זו נצליח לצמצם את האפשרויות להסתמכות על מידע לא בדוק, ולפעמים כוזב במתכוון.
בעת משבר, כאשר מרכיב הזמן הוא מכריע, באים לידי ביטוי הידע והניסיון המקצועי של המידענים. למשל, במשרד הבריאות למדו כיצד לנהל את המשבר, בין השאר, בעזרת מאגרי מידע רפואיים, ונאסף מידע רפואי וניהולי ממשרדי ממשלה בעולם ומארגונים בינלאומיים. מקצת המידע היה דוחות וסקירות עדכניים ביותר, מ-2020 .כך גם התברר, שאין מחקרים רפואיים מ-2019 .היות שזו מגפה חדשה, בכתבי עת רפואיים אין מחקרים ייעודיים על נגיף הקורונה. במצב זה העמיקו המידענים בכתבי עת מקצועיים, דוגמת JAMA ,Nature ו-LANCET , ועקבו אחר מומחים בתחומי המגפות, הווירולוגיה, מחלות ריאה וכדומה.
למרות חומרת המצב, כל משבר מצמיח גם אפשרויות והזדמנויות חדשות בדמות מכרזים ממשלתיים וכאלו שמפרסמים גם גופים אחרים, לאספקה של שירותים, סחורות, ציוד ומיכשור הנחוצים עקב המצב. מידענים המתמחים במידענות עסקית ותחרותית יודעים לזהות את הזירות בהן מופיעים הזדמנויות ומכרזים אלו, רובם המכריע בכלי הסחר הדיגיטליים בישראל ובעולם, אשר מתעדכנים במהירות רבה וללא הרף. כך תופסים המידענים את מקומם החשוב בצומתי קבלת החלטות ובתכנון אסטרטגי, בחברות ובמגזר הציבורי.

כותבי המאמר הם מרכזי הקורס "מידענות ארגונית" – ד"ר ענת קלומל-צוייג, מומחית במידענות אנליסטית, וד"ר אמיר ברנע, מומחה במידענות, חשיבה יצירתית וניהול ידע.
פורסם ב-23/3/2021.

×